אם יש לכם חובות ואתם חווים משבר כלכלי או שמא אחרים חייבים לכם כספים, אני שמח לבשר לכם שכל הסאגה הזאת יכולה להיות מאחוריכם בתוך זמן קצר ומבלי להותיר כל כתם מהכרזה על פשיטת רגל.

בספטמבר 2019, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נועד להסדיר את הליכי פשיטת הרגל, וכלשונו- הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר בחוק חדש, אשר שם לנגד עיניו מטרה קדושה – שיקום מצבם הכלכלי של חייבים.

החוק האמור מאפשר לחייבים או לנושים לפתוח בהליך קצר ויעיל במהלכו חלק מהחובות יוחזרו ובתום ההליך תוכלו לקבל פטור מלא מחובותיכם ללא הכרזה כפושטי רגל ולפתוח דף חדש בחייכם הכלכליים.

בנוסף, החוק החדש מאפשר לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד תאגידים אך רק באחד מן המקרים הבאים: אם התאגיד רשום בישראל\מנהל את עסקיו בישראל\מחזיק נכסים בישראל. הסמכות לדון בהליך מעין זה תיוותר בסמכות בית המשפט המחוזי.

התכלית המרכזית של החוק הינה שיקום חייהם הכלכליים של חייבים, אשר יצרו חובות בתום לב תוך לקיחת שיקול מוטעה במסגרת מהלך עסקים רגיל של שוק האשראי ותוך איזון אינטרסים בין חייבים ונושים והסדרת פירעון החובות אשר חייבים לא עומדים בהם.

החידוש המרכזי של החוק הינו העברת ניהולם של רוב ההליכים לגורמים מנהליים כגון: הסמכות לדון בהליך חדלות פירעון של יחיד תהא נתונה לבתי משפט שלום ספציפיים בסכסוכים הטעונים הכרעות שיפוטיות. כונס הנכסים הרשמי נקרא מעתה – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

בנוסף לכך, החוק עושה הבחנה בין חובות מתחת לסכום של 150,000 ₪ לבין חובות העולים על הסך האמור. הליכי חדלות פירעון של חייבים בסך של עד 150,000 ₪ יתנהלו מתחילתם ועד סופם בפני רשמי הוצאה לפועל אשר עברו הכשרה מיוחדת של שיקום חייבים. מאידך, הליכי חדלות פירעון של חייבים אשר עולים על סך של 150,000 ₪ ידונו בבית משפט השלום. בקשת נושה תוגש ישירות לבית משפט השלום.

החל מיום מתן צו פתיחת ההליכים (אשר בעבר נקרא צו כינוס) ועד ליום מתן צו השיקום הכלכלי (אשר בעבר נקרא צו הפטר) מוטלות על חייבים הגבלות שונות כפי שחלו אף טרם החוק החדש. הגבלות כגון: הגבלת שימוש בכרטיס אשראי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על החזקת דרכון ובחלק מן המקרים הגבלה על הקמת תאגיד. חשוב לציין, כי במקרים מסוימים הממונה רשאי מיוזמתו ו\או לבקשת חייב או נאמן, להסיר חלק מן ההגבלות באופן חלקי או מלא בהתאם לנסיבות ולנחיצות העניין.

הליכי חדלות פירעון של חייבים מתייחסים לשתי תקופות.

תקופה ראשונה בה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו טרם פתיחת ההליך ובמהלכו. בתקופה זו, שתימשך כתשעה חודשים, יבדוק הנאמן, הממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, את מצבו הכלכלי של החייב וכיצד הגיע למצב של חדלות פירעון ויגבש את ממצאיו בדו”ח אשר יוגש לממונה. לאחר 60 ימים, יגיש הממונה דו”ח המגבש תכנית שיקום כלכלית אשר תוגש לבית המשפט. הדו”ח האמור מהווה הצעה לשיקום חייהם הכלכליים של חייבים.  

התקופה שניה מתייחסת לשיקום חייהם הכלכליים של חייבים, מתן הפטר על החובות ופתיחת דף חדש בחייהם ללא הותרת כל כתם. בהתאם לחוק החדש, צו לשיקום כלכלי יינתן אך ורק לאחר קיום דיון בהצעת הממונה ולא בכפוף לאישור הנושים.  

צו השיקום הכלכלי יעניק לחייבים תכנית ספציפית המותאמת אישית לכל חייב בהתאם לכושר ההשתכרות ומצבת הנכסים שלו.

התכנית נתחמת בזמן מוגדר של שלוש שנים למעט מקרים בהם הכנסתם של חייבים מספיקה אך ורק למחייתם ולצרכיהם הבסיסיים ואין להם פוטנציאל הכנסה בלתי ממומש, שכן במקרים כאלו, חייבים יופטרו מחובותיהם ללא דיחוי. או לחילופין, במקרים בהם פעלו חייבים בחוסר תום לב כגון הברחת נכסים ו\או אי מיצוי כושר ההשתכרות – אזי במצבים כאלו משך התכנית יתארך לתקופה העולה על שלוש שנים.      

על כן, ישנה חשיבות רבה להתנהגותם של חייבים כבר כיום, טרם הגשת בקשה להליכי חדלות פירעון, על מנת לגבש תכנית שיקום כלכלית קצרת זמן ונמוכה.

מומלץ להיוועץ בעו”ד טרם הגשת הבקשה לצורך הבטחת ההליך. 

שלכם,

לירן שגב, עו”ד