מאמרים

האישה הציעה לשלם משכנתא שבן זוגה הפסיק לשלם, אך בנק לאומי סירב. ביהמ”ש המחוזי קיבל את בקשתה לצו מניעה זמני, והבהיר כי עד שתתברר התביעה, יש להיזהר מגרימת “נזק בלתי הפיך”.

השניים חיו ביחד כידועים בציבור במשך חמש עשרה שנה, במהלכן הולידו שלושה ילדים. הם עבדו יחד בשתי חנויות שרכשו ובשנת 2010 אף רכשו דירה מכספים משותפים, אך הזכויות בדירה והמשכנתא נרשמה על שם הגבר בלבד.

מזה כשנה הם חיים בנפרד ומתנהל ביניהם הליך בבימ”ש לענייני משפחה בתל אביב, בו טוענת האישה לאלימות מצד בן זוגה לשעבר.

בתוך כך האיש הפסיק לשלם את המשכנתא וצבר חוב פיגורים בסך כ-46,000 שקל, בנוסף ליתרת המשכנתא לשנים הבאות שעומדת על סך מאות אלפי שקלים.  

הבנק פעל למימוש המשכנתא לאחר שהתשלומים השוטפים לא שולמו וביקש לפנות את האישה והילדים מהדירה. בן הזוג, המיוצג על ידי עו”ד ורון יוסף הצהיר שאינו יכול לשלם את המשכנתא ולמעשה פעל בחזית אחת עם הבנק.

בימ”ש לענייני משפחה לא נעתר לבקשתה לעיכוב הליכי הפינוי. במקביל להליך המתנהל שם, שבו הבנק אינו צד, הגישה האישה תביעה בביהמ”ש המחוזי בתל-אביב בה ביקשה להורות לבנק לרשום את המשכנתא על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, בכפוף לכך שייקבעו לה זכויות על חצי מהדירה.  

במסגרת הליך זה, האישה – המיוצגת על ידי עו”ד לירן שגב – ביקשה צו מניעה זמני שיאסור על הבנק לפנות אותה מהדירה. היא טענה שהבנק פשוט מסרב לקבל ממנה תשלומים, הציעה לשלם את חוב הפיגורים תוך עשרה ימים ואף הצהירה על נכונותה לשלם מעתה ואילך את התשלום החודשי השוטף של המשכנתא.

הבנק, אותו מייצג עו”ד יהורם לבונטין, סירב להגיע להסדר עם האישה, “לאור העובדה שאינה הלווה, ולאור התנהלותה”.  

לבנק הנזק קטן

השופט יהושע גייפמן השתכנע ש”מאזן הנוחות” נוטה לטובת האישה. הכוונה היא שאם האישה תשלם כפי שהצהירה, הנזק שעלול להיגרם לבנק קטן בהרבה מהנזק שייגרם לאישה והילדים במידה שהם יפונו מהדירה והדירה תימכר.

באופן כללי, הסביר השופט, כשמדובר בדירת מגורים, הנטייה תהיה להיעתר לבקשות לעיכוב הליכי פינוי עד בירור התביעה. לעומת פינוי המהווה נזק בלתי הפיך, אינטרסים כלכליים “נסוגים לאחור”.

בנוסף, השופט הבהיר שיש סיכוי שתביעתה של האישה בבימ”ש לענייני משפחה לבעלות על חצי מהדירה תתקבל. במקרה כזה, האישה תהיה חייבת לשאת גם בחובות הקשורים בדירה, ולכן יהיה זה בגדר חוסר תום לב מצד הבנק אם יסרב לקבל ממנה את כספי המשכנתא וימשיך להתעקש על פינוי הדירה.

החלטת בימ”ש לענייני משפחה לא חוסמת את האישה מלהגיש את תביעה זו ובמסגרתה את הבקשה לצו מניעה זמני, והשופט הוסיף כי גם אם האישה תשלם את כל המשכנתא בעצמה, היא תוכל להתחשבן על כך עם בן זוגה לשעבר במסגרת חלוקת הרכוש או בתביעת המזונות.

לפיכך, השופט קיבל את הבקשה והוציא צו מניעה זמני האוסר על הבנק לממש את המשכנתא, עד שיינתן פסק דין.

הצו הותנה בכך שהאישה תשלם את חוב הפיגורים תוך שלושה שבועות וכן את המשכנתא החודשית השוטפת. במידה שלא תשלם – צו המניעה יבוטל.

לקראת ההחלטה לחצו כאן

  • ב”כ המבקשים: עו”ד לירן שגב
  • ב”כ המשיב 1 (הידוע בציבור): עו”ד ורון יוסף
  • ב”כ המשיב 2 (בנק לאומי לישראל): עו”ד יהורם לבונטין

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

לכתבה באתר המשפט הישראלי “פסקדין” לחץ כאן  

 

משבר הקורונה הוביל לסגירת עסקים רבים ולצמצום משמעותי של מספר העובדים בארגונים ובחברות. ההתמודדות עם המציאות החדשה דורשת טיפול מקצועי ויסודי ביותר, כל מקרה לגופו.

עורך דין לירן שגב

אף אחד לא רוצה להגיע לפשיטת רגל, אולם משבר הקורונה שהוביל לסגירת עסקים, יצר בעיות תזרימיות קשות אצל רבים מהם וצבירת חובות כבדים שאינם מאפשרים התאוששות כלכלית באמצעות פתרונות אחרים. “כך גם לגבי עובדים שכירים שהוצאו לחל”ת או פוטרו”, אומר עו”ד ונוטריון לירן שגב, שמשרדו מתמחה בחדלות פירעון מזה 15 שנים, “ישנם עובדים שלא צברו די וותק בעבודתם בכדי לקבל דמי אבטלה בתקופת החל”ת/הפיטורין ואף הם נקלעו למצב של אפס הכנסות. כאשר חובותיהם מצטברים ואין מוצא אחר נראה לעין, חלקם פונים להליך של חדלות פירעון”.

מהו הליך חדלות פירעון ומהם יתרונותיו?

“חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019 מחליף את חוק פשיטת הרגל, ונועד להקל על היחיד (החייב) בהסדרת חובותיו מול הנושים ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים. החוק נסמך על כך שאדם הגיע למצבים אלו בתום לב, על אף שניסה לעמוד בהתחייבויות ולא הקל ראש בכך. חדלות פירעון היא כשאדם מגיע למצב שאינו יכול לשלם את חובותיו. קרי, סך חובותיו גבוה משווי נכסיו (כספים או רכוש)”.

כיצד תקופת משבר וירוס הקורונה משפיע על נושא חדלות הפירעון?

“ברגע שעסקים מפסיקים את פעילותם לתקופה, תזרים המזומנים שלהם בשילוב ההוצאות השוטפות יביא אותם למצב שחלקם הגדול לא יצליח לשלם את ההוצאות השוטפות בעסק ואז הם לא יוכלו לשלם גם את ההוצאות השוטפות בבית וכך הם עשויים לצבור חובות כבדים מבלי יכולת להחזירם במועד ולהגיע למצב של חדלות פירעון”.

מדוע ההמלצה במצב כזה היא לפתוח מיד בהליך של חדלות פירעון ולא לנסות לפתוח את העסק מחדש ולנסות להחזיר את ההוצאות?

“אחד הפרמטרים החשובים בהליך של חדלות פירעון, הוא כאמור, נושא תום הלב. מטרת חוק חדלות פירעון היא לשקם כלכלית את החייבים שצברו חובות גדולים מתוך תום לב ומחשבה כי יצליחו להחזירם. כאשר בעל עסק בבעיה כאמור לעיל אך הוא בכל זאת פותח את העסק שלו מחדש, הוא למעשה מגדיל את החוב שלו במקום לסגור את העסק לצמיתות ולהקטין את הנזק. זה עשוי להשפיע לרעה על החלטת הממונה בתיק ולכן מומלץ מאוד להימנע מכך.

“מעבר לכך, כאשר יבוא אותו אדם לעשות איזשהו הליך מקוצר במסגרת חדלות פירעון (הסדר נושים או הקפאת הליכים של חברה) בתי המשפט יתייחסו בכובד ראש לחובות שנוצרו בתקופת הקורונה.בתי המשפט לאט לאט יכירו בווירוס הקורונה כמעין ‘כוח עליון’ וברגע שהזמן יעבור, אם בעל העסק ימשיך לפעול הוא יהפוך להיות חדל פירעון ‘רגיל’ ולא מ’נפגעי הקורונה””.

אילו הקלות מקבלים חייבים המצויים בהליך חדלות פירעון בשל משבר הקורונה?

“לאחרונה יצאה הנחיה חדשה מאת הממונה על חדלות פירעון, שכל מי שנמצא כעת בהליך רשאי להקפיא את התשלום החודשי של חודשים מרץ-אפריל ולשלם אותם במאי-יוני. הנחיה שיצאה לאחר מכן עדכנה שכל מי שלא יכול לשלם את התשלומים החודשיים (כיוון שיצא לחל”ת לדוגמה) יכול להגיש בקשה לנאמן, והנאמנים התבקשו להביע המון גמישות. ישנם מצבים בהם יפחיתו לחייב את התשלום החודשי לאפס בתקופה זו, כדי שלא ייווצרו לו פיגורים. השבוע האריכו את ההקלות האמורות בחודש נוסף וכן יצאה הנחייה המאשרת לחייבים לקבל את פיצויי הפיטורין שלהם או את המענק שנותנת המדינה על אף העובדה כי נכסים אלו שייכים לקופת פשיטת הרגל”.

מהו תפקידך כעורך דין מתמחה בתחום חדלות הפירעון?

“אני מייצג בעיקר חייבים שרוצים לפתוח בהליך פש”ר. בכל התיקים החדשים שנפתחו בהתאם לחוק החדש ולאור העובדה שמדובר בהליך מאוד קצר, יש פחות מקום לטעויות וחשוב מאוד לקבל ליווי צמוד על ידי עורך דין המתמחה בתחום.  בתי המשפט דנו בחודשים האחרונים ב’תקופת הצינון’ שבין הליך שבוטל לבין הזמן שחייב יכול הגיש בקשה חדשה לפתיחת הליכים. לאחרונה התקבלה החלטה שאשררה את “הלכת אלקצאצי” בהליכי חדלות פירעון, על פיה תהיה ‘תקופת צינון’ בין שנה לשנתיים ויש שופטים שאפילו מאריכים לתקופה ארוכה יותר, כאשר בתקופה זו החייב ישהה בהליכי הוצאה לפועל. המשמעות היא שחייבים לנהל את ההליך בצורה משולמת בפעם הראשונה ובזמן קצר. מאוד חשוב להיעזר בעורך דין מקצועי ומומחה בתחום המקדיש את כל כולו לעיסוק בתחום זה בלבד לטובת השגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיו”.

 

לכתבה באתר “דה מרקר” לחץ כאן 

 

 

אם יש לכם חובות ואתם חווים משבר כלכלי או שמא אחרים חייבים לכם כספים, אני שמח לבשר לכם שכל הסאגה הזאת יכולה להיות מאחוריכם בתוך זמן קצר ומבלי להותיר כל כתם מהכרזה על פשיטת רגל.

בספטמבר 2019, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נועד להסדיר את הליכי פשיטת הרגל, וכלשונו- הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר בחוק חדש, אשר שם לנגד עיניו מטרה קדושה – שיקום מצבם הכלכלי של חייבים.

החוק האמור מאפשר לחייבים או לנושים לפתוח בהליך קצר ויעיל במהלכו חלק מהחובות יוחזרו ובתום ההליך תוכלו לקבל פטור מלא מחובותיכם ללא הכרזה כפושטי רגל ולפתוח דף חדש בחייכם הכלכליים.

בנוסף, החוק החדש מאפשר לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד תאגידים אך רק באחד מן המקרים הבאים: אם התאגיד רשום בישראל\מנהל את עסקיו בישראל\מחזיק נכסים בישראל. הסמכות לדון בהליך מעין זה תיוותר בסמכות בית המשפט המחוזי.

התכלית המרכזית של החוק הינה שיקום חייהם הכלכליים של חייבים, אשר יצרו חובות בתום לב תוך לקיחת שיקול מוטעה במסגרת מהלך עסקים רגיל של שוק האשראי ותוך איזון אינטרסים בין חייבים ונושים והסדרת פירעון החובות אשר חייבים לא עומדים בהם.

החידוש המרכזי של החוק הינו העברת ניהולם של רוב ההליכים לגורמים מנהליים כגון: הסמכות לדון בהליך חדלות פירעון של יחיד תהא נתונה לבתי משפט שלום ספציפיים בסכסוכים הטעונים הכרעות שיפוטיות. כונס הנכסים הרשמי נקרא מעתה – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

בנוסף לכך, החוק עושה הבחנה בין חובות מתחת לסכום של 150,000 ₪ לבין חובות העולים על הסך האמור. הליכי חדלות פירעון של חייבים בסך של עד 150,000 ₪ יתנהלו מתחילתם ועד סופם בפני רשמי הוצאה לפועל אשר עברו הכשרה מיוחדת של שיקום חייבים. מאידך, הליכי חדלות פירעון של חייבים אשר עולים על סך של 150,000 ₪ ידונו בבית משפט השלום. בקשת נושה תוגש ישירות לבית משפט השלום.

החל מיום מתן צו פתיחת ההליכים (אשר בעבר נקרא צו כינוס) ועד ליום מתן צו השיקום הכלכלי (אשר בעבר נקרא צו הפטר) מוטלות על חייבים הגבלות שונות כפי שחלו אף טרם החוק החדש. הגבלות כגון: הגבלת שימוש בכרטיס אשראי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על החזקת דרכון ובחלק מן המקרים הגבלה על הקמת תאגיד. חשוב לציין, כי במקרים מסוימים הממונה רשאי מיוזמתו ו\או לבקשת חייב או נאמן, להסיר חלק מן ההגבלות באופן חלקי או מלא בהתאם לנסיבות ולנחיצות העניין.

הליכי חדלות פירעון של חייבים מתייחסים לשתי תקופות.

תקופה ראשונה בה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו טרם פתיחת ההליך ובמהלכו. בתקופה זו, שתימשך כתשעה חודשים, יבדוק הנאמן, הממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, את מצבו הכלכלי של החייב וכיצד הגיע למצב של חדלות פירעון ויגבש את ממצאיו בדו”ח אשר יוגש לממונה. לאחר 60 ימים, יגיש הממונה דו”ח המגבש תכנית שיקום כלכלית אשר תוגש לבית המשפט. הדו”ח האמור מהווה הצעה לשיקום חייהם הכלכליים של חייבים.  

התקופה שניה מתייחסת לשיקום חייהם הכלכליים של חייבים, מתן הפטר על החובות ופתיחת דף חדש בחייהם ללא הותרת כל כתם. בהתאם לחוק החדש, צו לשיקום כלכלי יינתן אך ורק לאחר קיום דיון בהצעת הממונה ולא בכפוף לאישור הנושים.  

צו השיקום הכלכלי יעניק לחייבים תכנית ספציפית המותאמת אישית לכל חייב בהתאם לכושר ההשתכרות ומצבת הנכסים שלו.

התכנית נתחמת בזמן מוגדר של שלוש שנים למעט מקרים בהם הכנסתם של חייבים מספיקה אך ורק למחייתם ולצרכיהם הבסיסיים ואין להם פוטנציאל הכנסה בלתי ממומש, שכן במקרים כאלו, חייבים יופטרו מחובותיהם ללא דיחוי. או לחילופין, במקרים בהם פעלו חייבים בחוסר תום לב כגון הברחת נכסים ו\או אי מיצוי כושר ההשתכרות – אזי במצבים כאלו משך התכנית יתארך לתקופה העולה על שלוש שנים.      

על כן, ישנה חשיבות רבה להתנהגותם של חייבים כבר כיום, טרם הגשת בקשה להליכי חדלות פירעון, על מנת לגבש תכנית שיקום כלכלית קצרת זמן ונמוכה.

מומלץ להיוועץ בעו”ד טרם הגשת הבקשה לצורך הבטחת ההליך. 

 

שלכם,

 

לירן שגב, עו”ד 

 
נגישות
פתח שיחה
1
לירן שגב עורך דין
שלום
איך אני יכול לעזור לך ?